שטרית ואח' נ' למשכנתאות בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

1.המבקשים עותרים לדחיית התביעה, כולה או חלקה, מחמת התיישנות ושיהוי. כן עותרים הם לדחיית חלק מהתביעה בו נטענו טענות רפואיות ללא חוות דעת רפואית.

2.ביום 12.1.12 הוגשה התביעה לפיצוי בסך 184,000 ₪ בגין עוולות נזיקיות המיוחסות למבקשים בהליך מימוש משכנתא שנטלו המשיבים ואשר הובילו לפינויים, הזמני, מהנכס ביום 13.1.05.

כתב התביעה מתאר את העוולות המיוחסות למבקשים אשר עיקרן סביב אופן מימוש החלטת הוועדה הבין-משרדית לפריסת חוב הפיגורים בהלוואות המשיבים 1-2. מתוארות פעולות שונות מאוקטובר 2004 ועד לפינוי ביום 13.1.05. בסעדים בכתב התביעה דורשים המשיבים סך של 80,000 ₪ בגין עוגמת נפש וכאב וסבל ובנוסף 40,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני. מעבר לנזקים אלו נתבעים נזקים כספיים בגין הליכים משפטיים אשר נקטו המשיבים, הגדלת חוב הפיגורים והוספת עלות הפינוי ושכ"ט כונס להלוואה החדשה עליה חתמו לצורך פריסת חובם.

3.לטענת המבקשים האירועים המתוארים בסעיפים 1-17 לכתב התביעה התרחשו מעבר לשבע שנים לפני הגשת התביעה והנזקים הנטענים בגינם התיישנו. עוד טוענים לשיהוי בגין הנזק עקב ביצוע הפינוי נוכח הגשת התביעה יום בטרם ההתיישנות וכן מעלים טענות נוספות ביחס ליתר הסעדים.

המשיבים טוענים כי גם אם היו מספר אירועים שהתרחשו למעלה משבע שנים טרם הגשת התביעה,אירוע הפינוי אשר הסב נזק לא התיישן והנזקים התגבשו לאחר מכן במיוחד נוכח העובדה כי פריסת חוב הפיגורים בוצעה מפברואר 2005 ואילך.

דיון והכרעה

4.ניסוחו המסורבל של כתב התביעה ועירוב העובדות והעילות הנטענות מקשה על מתן הכרעה בבקשה. על כתב התביעה לפרט את העובדות המהוות את עילת התביעה ואימתי נולדו. כתב התביעה לוקה בהעדר פירוט מועד התגבשות עילות התביעה או ייחוס העדים לעילה מוגדרת.

בכל הנוגע לנזקים נטענים עקב הפינוי בפועל ביום 13.1.05 , לא התיישנה התביעה. אכן נראה כי הרשלנות המיוחסת למבקשים הינה בגין פעולות אשר קדמו לאירוע הפינוי, אולם שעה שהפינוי בפועל גרם נזק נטען, מתגבשת עילת התביעה ממועד קרות הנזק .

לא מצאתי בסיס להחלת מניעות מכח שיהוי , ודאי שעה שהבקשה לא נתמכה בתצהיר לביסוס הטענות העובדתיות שבה ביחס לנסיבות החריגות בהן ניתן לעשות שימוש בשיהוי למרות שמבחינה דיונית לא התיישנה התביעה. לא מצאתי כי מתקיימות הנסיבות אשר עמד עליהן בית המשפט העליון בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז (5) 433.

5.יחד עם זת לא ברור מכתב התביעה אילו נזקים נתבעים במישרין בגין הפינוי. גם הסעד של עגמת נפש, כאב וסבל ונזק לא ממוני, אשר נראה כי נובע מהפינוי, אינו יכול להשאר במתכונתו הואיל וכאב וסבל מקורו בנזקי גוף, עילה אשר לא נטענה. גם ניסוח סעיף 41 לכתב התביעה מערב טענות שברפואה ללא חוות דעת ואינו יכול להשאר במתכונתו.

6.אף הסעדים הכספיים אינם מוגדרים כנדרש ולא ברור מתי לשיטת המשיבים התגבשה עילת התביעה בגינם. נראה כי מרבית הסעדים הכספיים התיישנו מאחר ולכאורה הרשלנות בגינה ניטלה הלוואה גדולה מהנדרש, אשר לא נטען בתביעה מתי נערכה, והוספו לה הוצאות מיותרות לשיטת המשיבים, ארעה יותר משבע שנים לפני הגשת התביעה.

7.לאור האמור לעיל, ובטרם ימחקו מכתב התביעה כל הסעדים למעט סעיף 41ז' לכתב התביעה, ניתנת למשיבים ארכה בת 30 ימים להגשת כתב תביעה מתוקן המפרט כנדרש את עילות התביעה ומתי נולדה כל עילה ועילה.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים בסך 1,500 ש"ח בגין הצורך בהגשת בקשה זו והגשת כתב הגנה מתוקן, ככל שיוגש כתב תביעה מתוקן.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ב, 02 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: